המחיר של אי-קבלת החלטה

חברת הייעוץ מקינזי כללה בכותרת של אחת מעבודות המחקר שלה* את העובדה הבלתי נתפסת לגבי מחיר דחיינות בקבלת החלטות ע"י מנהלים בחברות פורצ'ן 500 האמריקאיות, וקובעים: "בממוצע, כל אחת מחברות פורצ'ן 500 מאבדות תפוקה של למעלה מ-500,000 ימים [בשנה] בגלל מיומנות קבלת החלטות ירודה של מנהליה [בכל הדרגים]".

המחיר של אי-קבלת החלטה

חברת הייעוץ מקינזי כללה בכותרת של אחת מעבודות המחקר שלה* את העובדה הבלתי נתפסת לגבי מחיר דחיינות בקבלת החלטות ע"י מנהלים בחברות פורצ'ן 500 האמריקאיות, וקובעים: "בממוצע, כל אחת מחברות פורצ'ן 500 מאבדות תפוקה של למעלה מ-500,000 ימים [בשנה] בגלל מיומנות קבלת החלטות ירודה של מנהליה [בכל הדרגים]".

500,000 ימים אבודים… לא סתם התפתח המשפט הקלישאתי בעולמות וול סטריט ומִנְהָל עסקים: "עדיף לאמץ החלטה פחות טובה, מאשר לא להחליט".

ממה נובע איבוד כל כך נרחב של פריון?

במקינזי מונים בנוסף להתעכבות בקבלת החלטה, גם כשלים ביישום ההחלטות והעדר עירוב ופיזור החלטות למעגלים רחבים יותר של כפופים מתחת המנהל ומנהלים רלוונטיים בדרגים מקבילים.

אבל הגורם העיקרי שהוא שמנהלים והמנהלות כושלים להכריעה בזמן ומתעכבים… ומתעכבים…
מנהלים שלא מוצאים עצמם בטוחים בצומת החלטה, אכן נוטים להתעכב עם ההחלטה, מחפשים עוד דעות ונתונים תחת האמונה שזה יעזור להם לראות את האור בדילמה ובכמיהה להתחבר להחלטה הנכונה. המנהלים הללו, ובוודאי הכפופים להם, חווים תסכול שהם מפספסים אופציה יצירתית, ומועלים בתפקידם.

הדבר המקומם במחקרים הרבים בתחום קבלת ההחלטות היא העובדה שהם ממעיטים ללמד כיצד להשיג את המיומנות הדרושות למנוע הכשלים או לפחות מזער אותם.
זה מאוד דומה לעצה המקוממת והמוכרת כשמישהו עצבני ואומרים לו או לה "תירגעו", או כשמייעצים למנהלת או מנהל שתקועים בדילמה "תתחברו לעצמכם, תקשיבו מה הבטן שלכם אומרת!".
כמו מתכונים לתבשילים שמחסירים מרכיב או פרט קריטי, המחקרים מפספסים את המרכיב הקריטי כיצד לאמן את הזמינות של האינטואיציה וההקשבה הפנימית במצבים בהם אנו לא בטוחים באיזו אופציה לבחור.

מוצעים

ממד המושפעים

ממד המושפעים

משפחתו של בני, סמנכ"ל תפעול בחברת ייצור המעסיקה מאות עובדים, קנתה דירה בבניין חדש. הקבלן מאחר במסירת הדירות לרוכשים ובחוזה יש סעיף קנס על איחור מסירה. בני חבר בוועד הזמני של הרוכשים וממוקד לסגור את הפיצוי על איחור במסירת הדירה מהקבלן למשפחתו.

קרא עוד »

effective incubation

מענה ראשון
הכרה בנחיצות בפלטפורמה חדשה לבצע בדיקת הנאותות של מיזם כך שאחוז החלטות ההשקעה השליליות הכוזבות, כמו גם החיוביות הכוזבות, קטנות משמעותית ביחס לתוצאות בדיקת הנאותות כיום.

מענה שני 
האופן שבו תומכים במיזמי חדשנות סביבתית לבצע את הפיתוח העסקי שלהם וכניסה לשווקים הבינלאומיים.

מענה שלישי
הנגשת מידע איכותי על שווקי היעד ומאפייני התחרות בהם.

מענה רביעי
פלטפורמה לטיפוח מקצועיות ההנהלה.

effective incubation

The first pillar is a scientific oversight ‘club’, involving most of the leading scientists in Israel dealing with environment-related sciences. 'Club' members acknowledge the need for them to work together across disciplines and synthesize interdisciplinary considerations. The purpose of this 'club' is to sieve out technical/scientific dead-ends ahead of time for pipeline candidates, and overcome unexpected technological crises for the portfolio companies (if such arise during the long-haul maturation).

The objective of the second pillar – the marketplace/commercial agency – is to provide, on a global basis, first-hand market understanding plus marketing intelligence for the fund and for portfolio companies. Members of this 'club' are companies that manufacture and sell sustainability-related products and services in global markets.

The third pillar is an international program linking government, certification and piloting bodies around the world that can expedite the introduction of new sustainability products into their respective local markets.

The fourth pillar is a tailor-made mentoring and training program designed to augment the capability of the sustainability entrepreneurs and executives in international sustainability business practices.

דילוג לתוכן