בתוך כל השיטות הללו מצאתי שחסר "מה כן". מה כן אפשר לעשות כדי להתחבר טוב יותר לעצמנו ולהתקדם להחלטה חכמה. לצד הכבוד והחשיבות המוענקים למחקרים המבארים את כל ההטיות וההסחות, חסרה שיטה זמינה שבעזרתה נוכל לקבל החלטות חכמות שנעמוד מאחוריהן גם בחלוף הזמן. 

במילוי החסר הזה עוסק הספר. הוא יחשוף בפניכם שיטה, סדרת שאלות שיסייעו לכם לשמוע את הקול הפנימי ולשזור אותו עם הנתונים והעובדות. כך תוכלו לזהות בדילמות אילו שיקולים מתנגשים זה בזה ומה ההעדפה "הנקייה" שלכם לגבי הפתרון.
אנחנו מקבלים בכל יום עשרות החלטות, רובן מובנות מאליהן. מנגנוני קבלת ההחלטות שלנו – בין המהירים ובין התהליכיים, בין שאנחנו כבר מנוסים מאוד ובין שאנחנו בתחילת עקומת הלמידה – נותנים מענה טוב. במקביל להחלטות אלה, יש סוג מסוים של החלטות ש"משגעות לנו את המערכת", כמו חצץ שתקוע בחריצי הצמיג וחורק בזמן הנסיעה.
הקושי להכריע בהן אינו קשור למורכבות האובייקטיבית של הסוגיה (למשל התלבטות האם לומר למלצר שהמנה מלוחה מדי ולבקש אחרת, ומנגד התלבטות האם לעזוב פרויקט שכבר השקענו בו שנתיים ולהתחיל משהו חדש), אלא למשהו לא פתור בתוכנו. אפקט הנסיכה על העדשה. לא המורכבות האובייקטיבית של ההחלטה תקבע האם "ניתקע" בה והאם היא תטריד את מנוחתנו, אלא התנגשות בין ערכים בתוכנו שאינם מסתדרים זה עם זה, וחוסר המודעות שלנו למתח ביניהם.

אז לכל הדילמות שבעולם – אתן גובות מחיר גבוה מאוד! תחילה, דחייה ועיכוב בקבלת ההחלטה, ואחר כך בזבוז אנרגיה, כי הדילמות חוזרות מן האוב להטריד את מנוחתנו גם אחרי שקיבלנו החלטה. שוב ושוב אנחנו "חוזרים לזירת הפשע" ומטילים ספק בטיב ההחלטה. תחושת פקפוק? תחושת החמצה? היעדר ביטחון בצדקת הדרך? כמות גדולה של אנרגיה מופנית לאפיקים חסרי תועלת. וכמובן העיכוב הלא נחוץ והלא תורם בהכרעה, מכיוון שאנו "תקועים" ודוחים את ההכרעה ואת המשך החיים בהתאם.