6 וזהו - הצצה בספר

ג'ף בזוס חזר הביתה ערב אחד ביוני 2020 אחרי יום של דיונים על עתידו של "קרוסיבל" (Crucible)- משחק אונליין רב־משתתפים שהשיקה אמזון אך חודש קודם לכן. המשחק ספג ביקורות נוקבות בגלל כשלים בהרצתו ועקב חולשות בהשוואה למשחקים של מתחרים. אחרי מקלחת חמה עמד בזוס מול המראה, הסתכל על בבואתו וחשב על ההחלטה שקיבל באותו היום לגנוז את המשחק.

כמו "קרוסיבל", שנגנז אחרי שהחברה השקיעה בפיתוחו חמש שנים ומיליונים רבים, לאמזון יש רשימה ארוכה של מיזמים עסקיים שכשלו. מספרית, מתוך עשרות רבות של מוצרים, שירותים ורכישות שהוביל בזוס, הרוב המכריע – כשל מסחרית. את מספר השירותים שמספקת אמזון ומייצרים רווח אפשר לספור על כף יד אחת. עולה שאלה מעניינת: כאשר ג'ף בזוס מביט במראה ומהרהר בכישלון של "קרוסיבל" ושאר המיזמים שעלו לאמזון במיליארדי דולרים רבים – האם הוא מרגיש "לוזר"? האם הוא מתייסר ומתחרט על החלטותיו?

אני משער שהתשובה היא "לא".

כשנשאל על החלטות שעיצבו אותו ואת אמזון, בזוס העיד שהוא קיבל את מרבית החלטותיו בהקשבה לאינטואיציה ולתחושה פנימית… כששמעתי זאת, המדען שבי העלה את השאלה: "איך יודעים מתי לסמוך על תחושה? האם תיתכן מתודה לאימון האינטואיציה? האם אפשר להרחיב את האינטליגנציה שלנו שתהיה יותר אינטואיטיבית?"
למרות שהשאלות הללו ריתקו אותי, אפסנתי את הנושא במגירה בחלק האחורי של המוח והסתפקתי בניסיון להיות קשוב לאינטואיציה המקצועית שלי.

עד ליום מיוחד לפני כמה שנים…

בסיום פגישת עבודה עם מנהלת חברת מיתוג, היא אמרה פתאום: "אני חייבת להגיד לך משהו. הייתי רוצה להיות בתוך הראש שלך כשאתה מקבל החלטה". הודיתי לה בנימוס ונשארתי מסויג. "לא, אני רצינית", היא התעקשה, "ממש רואים על הפנים שלך שאתה עובר תהליך כשנדרשת החלטה. יש לך שיטה."

תהליך? שיטה? איזו שיטה? לא היה לי מושג על מה היא מדברת. לא הייתי מודע לשום תהליך סדור המתנהל בתוכי; חשבתי ששנות הניסיון שלי הן פשוט ידע נרחב או יכולת המוערכת מעבר למה שהיא. אבל זמן מה לאחר מכן, הרעיון הישן ההוא יצא מהמגירה. החלטתי לחקור את הדרך שבה אני מקבל החלטות ולבדוק אם אפשר להכליל אותה לכדי שיטה העומדת בפני עצמה. ראיתי שקבלת ההחלטות שלי לא מתבצעת אד־הוק, כל מקרה לגופו, אלא בתבנית שחוזרת על עצמה ובודקת כמה תחומים מסוימים, כמה ממדים. ״בדקתי״ את השיטה על לא מעט מכרים, חברים וקולגות בצמתים מהותיים, שכללתי אותה עוד, וראיתי כי טוב.

effective incubation

מענה ראשון
הכרה בנחיצות בפלטפורמה חדשה לבצע בדיקת הנאותות של מיזם כך שאחוז החלטות ההשקעה השליליות הכוזבות, כמו גם החיוביות הכוזבות, קטנות משמעותית ביחס לתוצאות בדיקת הנאותות כיום.

מענה שני 
האופן שבו תומכים במיזמי חדשנות סביבתית לבצע את הפיתוח העסקי שלהם וכניסה לשווקים הבינלאומיים.

מענה שלישי
הנגשת מידע איכותי על שווקי היעד ומאפייני התחרות בהם.

מענה רביעי
פלטפורמה לטיפוח מקצועיות ההנהלה.

effective incubation

The first pillar is a scientific oversight ‘club’, involving most of the leading scientists in Israel dealing with environment-related sciences. 'Club' members acknowledge the need for them to work together across disciplines and synthesize interdisciplinary considerations. The purpose of this 'club' is to sieve out technical/scientific dead-ends ahead of time for pipeline candidates, and overcome unexpected technological crises for the portfolio companies (if such arise during the long-haul maturation).

The objective of the second pillar – the marketplace/commercial agency – is to provide, on a global basis, first-hand market understanding plus marketing intelligence for the fund and for portfolio companies. Members of this 'club' are companies that manufacture and sell sustainability-related products and services in global markets.

The third pillar is an international program linking government, certification and piloting bodies around the world that can expedite the introduction of new sustainability products into their respective local markets.

The fourth pillar is a tailor-made mentoring and training program designed to augment the capability of the sustainability entrepreneurs and executives in international sustainability business practices.

דילוג לתוכן