עליות ומורדות מייצרות אפשרויות
הבודהה אמר שהחיים הם גליים, רכבת הרים רגשית תמידית. מחזוריות ועוצמת העליות והמורדות אולי משתנה, אך החיים הם רכבת הרים. בחיים המקצועיים כשפיצחנו איזה אתגר והרגשנו על גג העולם הזכרתי לסובבים אותי: "נהדר, בואו נחגוג, רק תזכרו שהחיים הם רכבת הרים"…
ובאותה מידה, חשוב לזכור זאת גם כשמתגלית צרה צרורה, כשבולען נפער, אשר יגורנו בא…
סיפור… נערכת פגישת המשך עם צמרת הנהלה של חברת אנרגיה סינית גדולה שמאוד שמתלהבת לבצע איתנו פרויקט איכות הסביבה. בחדר, כמו בפגישות רשמיות עם חברה סינית, יושבים כ-20 איש (ובמקרה המסוים של הפגישה הזאת, 20 מאוד בכירים, נציגים של רוב האגפים בחברה). תחילת הפגישה מתנהלת היטב והאנרגיות ברמות גבוהות. כ-20 דקות לתוך המצגת שלנו, אחד המנהלים שישב בקצה קרוב לאשת הקשר שהביאה אותנו לפגישה, מתכופף לעבר אוזנה, ומראה לה משהו בטלפון, והם מתחילים להסתודד. משפת הגוף שלה אפשר להבין… פניה מתארכים… תהום נפערה…
אנחנו ממשיכים במצגת אבל אוזנינו וליבנו שם, בקצה החדר. עוברות עוד מספר דקות והפגישה מתפרקת, הבכירים עוזבים ואנו נשארים עם אשת הקשר הסינית. מתברר שהם הסתודדו על דו"ח נתונים על מתקן שהוא כביכול על בסיס הטכנולוגיה שלנו, שנבנה על-ידי עובד בכיר שפרש מהחברה מספר שנים קודם והתחיל פעילות מקבילה 'לאור הירח' תוך 'עיגול' הרבה פינות הנדסיות. אנחנו מכירים את המתקן והגיעו לידינו נתוני הביצועים. "אנחנו יכולים להסביר", אנחנו מנסים לומר לאשת הקשר… "כרגע זה לא רלוונטי. אני חייבת הסבר, נפגש בערב, יש לי סידורים בשעות הקרובות", ענתה לנו בפנים די קפואות.
כל המומנטום התאדה לאדים קלילים… מה שאולי הכי הדאיג, שהבכנו את אשת הקשר שהביאה אותנו להנהלה של חברה מאוד מאוד גדולה (במונחי סין), שהתכוונה להריץ את הטכנולוגיה שלנו בסין. גרמנו לה 'לאבד פנים', כמו שהסינים נוהגים לבטא את הדבר הכי בעייתי במערכות יחסים בסין, ויתכן שלעולם היא לא תשוב אחרי שהבכנו אותה ככה.
בצאתנו מהבניין בו התקיימה הפגישה הקצרה, כשרמות הסוכר אצל כולנו הן למטה למטה, כל-כך למטה, היה מי שהזכיר בצוות שאולי אנחנו עכשיו למטה, אבל החיים הם רכבת הרים… וצריך לזכור שהגליות בחיים עובדת גם כשאנחנו בתחתית והכול מאיים ושחור, או כמו שאומרים בכל מיני מקומות בעולם שמתחולל בהם מזג אוויר הפכפך:
wait one minute, it will change…
עם הזמן, כשדור חדש היה מגיע לחברה הייתי שומע את הדור הקודם מלמד ומחכים את הדור הצעיר: "החיים הם רולר-קוסטר, כשאנחנו למעלה זה עוד ירד (אז בואו נחגוג אבל נפקח עיניים), וכשאנחנו עם טון עופרת על הכתפיים זה גם יתחלף באיזו הצלחה או פריצת דרך חדשה. נתרומם מעלה".
בגליות יש מן ההזדמנות והמזל. אם לא לוקחים יותר מדי ברצינות את הפסגות והתהומות, אפשר להתמנף ממנה. מטוב אנחנו נהנים, מהקשה אנחנו יכולים ללמוד ולהתפתח. ליהנות ולאגור אופטימיות כשאנחנו למעלה, ולא להתנגד לתהומות כי יש שם הזדמנויות (וממילא תתחיל עלייה בחלוף זמן).
לימים, אחרי מספר חודשים של כביכול איבוד כרטיס כניסה לסין, פונה אל החברה שלנו חברה סינית עם עניין והצעה לבניית פעילות משותפת תוך השקעה של מיליונים רבים. כבר בתחילת מערכת היחסים אנו מספרים על אותו מתקן שנבנה "כאילו" מבוסס על הטכנולוגיה שלנו… הנושא עובר בדיקה וממשיכים. כעבור מספר שבועות של משא ומתן חתמנו על חוזה.
מצורף קטע ווידאו קצר שמראה את הפוטנציאל הטמון בעליות וירידות. וגם אם הסרטון הוא הפשטה, בחיים הגליות היא באמת הרבה יותר עוצמתית ומביאה הרבה הזדמנות.
עליות ומורדות פותחות אפשרויות.