"אם כך," אני שואל "האם לדעתך אתה הפכפך, או שאתה עומד מאחורי רוב שינויי ההחלטות שלך?"
"בטח עומד! כלומר לרובן המכריע. השוק דינמי, דברים משתנים במהירות בריטייל, אתה יודע… ואין לי בעיה שאתמול החלטתי ככה והיום אני מחליף ב-180 מעלות אם קולט שהחלטה קודמת שעשיתי היא טעות.
"אם כך, למה אתה מציין זאת עם נימה קצת מתנצלת??! לדעתי הפוך! זו אינדיקציה שאתה מנהל מצוין אם יש סיבה עניינית וראויה שבגללה אתה מבין שההחלטה לפני דקה לא נכונה ושצריך לעדכן את הקונספציה, ואין לך נבוכות או השהייה בגלל שכבר החלטת אחרת."
ואז מתבהרת סיבת ההצטדקות… "אני ממש עומד מאחורי הפיכת ההחלטות שלי, אבל אני שומע לפעמים שהעובדים מדברים על זה ועלי באופן לא מחמיא. לשנות החלטות נחשב לתכונה ניהולית לא מחמיא…"
אני שומע את הבטחון בדיבורו לגבי הבנת השוק והתועלת הברורה להגיב מהר גם כשזה אומר להפוך החלטה שאך לפני מספר ימים קיבלת… ומבין שלא את תהליך קבלת ההחלטות שלו צריך לשפר, אלה לְתַקֵּף את המהלך הניהולי המשלים.
"תגיד, אתה משתף את העובדים בתהליך קבלת ההחלטות שלך ובמיוחד כאשר אתה משנה החלטות?" הבעת פניו אומרת הכל. "לא" הוא עונה "בשביל…?"
"אלף, כדי שיבינו את התיכום והנכונות וירגישו שהמנכ"ל שלהם מעולה, מוכשר ויחסית נדיר! שמעדיף תוצאות טובות על פני לשמור על פאסון. בית, שילמדו ממך! וזה כבר כללית ולא רק לגבי מיומנויות קבלת החלטות שלך. אם אתה לא משתף, ממי ילמדו וכיצד הם יתפתחו…?"
"ובכלל, ככל שעובדים מבינים את ההחלטה קל להם לישם אותה."
אותי זה פגש שככל שהתבגרתי עם שנות מנכ"לות, מצאתי ש"ה" דבר שמחזק אותי ואת עוצמת הצוותים זה מקסימום שיתוף ושת"פ! וזה מה שהעברתי למנכ"ל שיש וחלק איתי קפה וכמיהה לסיים יום עבודה עם יותר אוויר בריאות.
