רובנו לומדים תוך כדי תנועה, עם כישרון טבעי, ניסוי וטעיה, והשראה ממנהלים שאנחנו מעריכים.
וזה עובד – אבל במחיר גבוה:
- עקומת הלמידה ארוכה.
- אותנטיות ניהולית שנשארת מוגבלת.
- התבניות שאנחנו מאמצים גם מגבילות אותנו, במקום לעודד יצירתיות וייחודיות.
סיפור עוצמתי על שבירת תבניות:
ראיינתי מנכ”ל חברה ותיקה שנכנס לתפקידו מול ארגון עם מאות עובדים שחוו מונוטוניות ושחיקה. הוא החליט להעז:
הוא הביא עשרות דוגמאות צבע, פיזר במסדרונות, ואיפשר לעובדים לבחור צבעים כאוות נפשם ולצבוע את משרדם.
המהלך 'לפנים'! לא-שגרתי! אני נפעמתי מחופש מהחופש לפעול נגד התבניות הרווחות. האמון והפתיחות במעשה יצר תחושת מעורבות, חידוש ואפילו התלהבות בארגון.
תבניות הן חשובות, אבל הן גם יכולות להפוך למגבלה.
כדי לגדול ולהתפתח כמנהלים, עלינו למצוא את הקול האישי שלנו ולהעז לשבור את הקירות (או לצבוע אותם מחדש ). אנחנו צריכים למצוא רעיונות שמחוץ לתבנית שלנו, ולמצוא מקורות תמיכה לזרום עם החדשנות הרעיונית.
איך אתם שוברים תבניות מקובלות בניהול שלכן\ם?
שתפו – נשמח ללמוד!
לאחרונה הצטרפתי לשיתוף פעולה עם Vistage העולמית, שהקימה פעילות בישראל. בסיס המסגרת היא קבוצות מנכ”לים שבאופן חודשי נפגשים ומהווים ייעוץ עציתים אחד לשני. אחת ההעצמות זה כשמנכ"לים מנוסים ומוכשרים שבאים מתעשיות מגוונות מעלים לנו רעיונו, כמו למשל כיצד להתמודד עם חברה גדולה שנמצאת במצב של 'עייפות חומר', אנו מקבלים לגיטימציה לשבור תבניות ולמצוא פתרונות מחוץ לקופסה.
